ההסטוריה מעידה כי משפחת רוטשילד תרמה באופן חסר תקדים למדינת ישראל הן מבחינת מגוון תחומי הפעילות והן מבחינת רצף התרומות על-פני השנים והדורות.

הברון אדמונד דה רוטשילד, איש חזון, מילא תפקיד מפתח בתולדות העם היהודי ומדינת ישראל.
הוא החל לפעול בארץ ישראל שנים רבות לפני יסודה של התנועה הציונית.

בתמונה: ביקור צרציל במזרח התיכון.
מימין: צרציל הרברט סמואל, האמיר עבדאללה וגברת סמואל. מאחור למעלה: ג'ימס רוטשילד.


השקפת העולם של הברון השתנתה בשנת 1882, כשחוה את הפרעות שנערכו ביהודי רוסיה. זוועות אלה הובילו אותו למסקנה מהפכנית לזמנו, שיהודי העולם נמצאים בסכנה בשל זיקתם הדתית וזקוקים למקום בו יוכלו לחיות בשלום. המקום הטבעי, לדעתו, עבור היהודים הוא ארץ אבותיהם - ארץ הקודש.

פעילות שהחלה כמחווה ליהודי רוסיה, הפכה ל-50 שנה של יישוב ופיתוח הקהילה היהודית בארץ ישראל. הברון אדמונד בנימין דה רוטשילד האמין כי יהודי ארץ ישראל חייבים לרכוש עצמאות כלכלית בעזרת מקור הכנסה שיפרנס אותם ויביא אותם לידי שגשוג. בשנים הראשונות נראה היה כי האפשרות המעשית היחידה העומדת בפניו הינה עידוד חברה חקלאית. לפיכך, בסוף המאה ה- 19 ובתחילת המאה ה-20 הרחיב הברון את פעילותו ורכש אדמות נוספות. רכושו בארץ ישראל היווה את האחוז הגדול ביותר מהאדמות שנרכשו בה מאז ומעולם. על אדמות אלה יישב הברון מתיישבים חדשים, עזר להם לבנות את בתיהם ולעבוד את האדמה.

הברון התעניין באופן שוטף במאמצים החקלאיים ודאג ליישובים החדשים בארץ. בנוסף למימון הדרוש שלח הברון מומחים לחקלאות וציוד חקלאי חדש, אחריו תר בנסיעותיו לירידים כפריים בצרפת. בסיועו התדיר של הברון החלו להתפתח ניצניה הראשונים של התעשייה והיזמות ביישוב היהודי בארץ.

בהיותו אדם דקדקן ושיטתי, הבין שעל מנת שקהילה תשגשג עליה להשקיע בחינוך ובתרבות. לשם כך הוא דגל במערכת חינוך ערכית, והיה תומך נלהב בהקמת האוניברסיטה הראשונה ביישוב החדש - האוניברסיטה העברית בירושלים.

במהלך חמשת ביקוריו של הברון בארץ ישראל, הביע את עיקרי השקפתו:
• ארץ ישראל תהיה מפלט בטוח עבור יהודים ולכן הקדיש את חייו לבניית בית עבור העם היהודי.
• על יהודי ישראל לבחור במקצועות שיבטיחו את פרנסתם לאורך זמן - חקלאות ומאוחר יותר תעשייה.
• על המתיישבים לחיות לאור ההסטוריה והדת היהודית ועליהם לזכור תמיד לדגול במורשת אבותיהם ולהנחיל
  אותה לדורות הבאים.
• על הקהילה לטפח את החינוך והתרבות היהודיים, שיובילו להצלחה העתידית של העם וישמרו את קיומה של
   הרוח היהודית.
• החברה החדשה צריכה להיבנות על הערכים הבסיסיים של היהדות -"כבד את אביך ואת אמך" ו"ואהבת לרעך
  כמוך" - העקרונות המקודשים של משפחה וקהילה.

כשהברון אדמונד בנימין דה רוטשילד נפטר בשנת 1934 הוא כבר נודע כ"אבי הישוב". אחרי מותו הותיר יישוב המשתרע על כ- 500,000 דונם אדמה וכ- 30 יישובים. "הנדיב הידוע" השקיע כ- 40 מיליון פרנק ברכישת אדמות ובתמיכה בחברה החדשה ולכן נחשב למי ששינה את ההיסטוריה של ארץ ישראל ושל העם היהודי.

הברון אדמונד דה רוטשילד, נכדו של "הנדיב הידוע", ניהל את הבנקים, היקבים, אוספי האמנות ועסקים רבים אחרים של המשפחה. אף הוא כסבו נחשב כציוני מסור ונלהב. בעוד סבו טבע את חותמו ברכישת אדמות ויישובם, ייזכר הברון אדמונד דה רוטשילד בזכות תרומתו לתיעושה של ארץ ישראל ותרומותיו הנדיבות למוסדות חינוך ותרבות.

בשנת 1962 הקים אדמונד דה רוטשילד את קרן רוטשילד קיסריה, המשלבת שניים מחלומותיו האישיים:
בניית קהילה ייחודית ומשגשגת בקיסריה כאשר בה יבנה ישוב לדוגמא, והבטחת מקור למשאבים פילנתרופיים.

על החברה לפיתוח קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד בע"מ (CDC), הזרוע המבצעת של פיק"א, אותה איגדה משפחת רוטשילד עשר שנים קודם, הוטלה המשימה לפתח עבור הקרן את קיסריה ובה קהילה משגשגת, שכונות מגורים, אזורי תעשייה, מרכזי מסחר, תיירות ופנאי.
ריווחי הקרן מושקעים למען קידום ההשכלה הגבוהה בישראל.