ארגונים וגופים רבים רוכשים ביטוח רכוש וחבויות מכיוון שנזקים של שריפה או תאונה ברורים ומוחשיים, אולם הם אינם מודעים דיים לסיכונים הקשורים בפעילותם של דירקטורים ומנהלים בחברה.
תחומי האחריות בהם חב מי שמכהן כדירקטור או נושא משרה אחר הורחבו בהתמדה בשנים האחרונות הן כלפי התאגיד בו הוא מכהן והן כלפי אדם או גוף אחר. כך לדוגמא, פרשת התמוטטות התאגיד האמריקאי "אנרון" הביאה לחקיקה מחמירה אותה הובילו שני הסנטורים סרבנס ואוקסלי, אשר זכתה לכינוי "תקנות סרבנס אוקסלי" ובקיצור SOX - 2002- תקנות אלה מסדירות בין היתר את נושא הגדרת מנגנוני הבקרה ואכיפתם בחברה. לחוק זה יש השפעה על חברות הנסחרות בארה"ב הואיל ונדרשות לעמוד בתקנות הפיקוח המחמירות.
דוגמא נוספת, החלת כללי חשבונאות חדשים (IFRS-international financial reporting standard) גם בישראל- תקינה חשבונאית בינלאומית שנקבעה ע"י המוסד הבינלאומי לתקינה חשבונאית שמושבו בלונדון IASB- international financial accounting standard board ויצרה שינוי מהותי באופן הדיווח הכספי. על פי כללים חשבונאיים אלה, מוצגים ערכי הנכסים לפי השווי ההוגן, משמע לפי שווים הכלכלי (בהתאם להערכת שמאי) במקום השווי שבו נרכשו הנכסים בעבר .
אימוץ לקחים ונורמות מחמירות גם בישראל גורר אחריו את חשיפת הדירקטורים לתביעות משפטיות בגין מעשי רשלנות ( תיקונים שונים לחוק החברות וכן המלצות דוח ועדת גושן לבחינת קוד הממשל התאגידי שפורסמו בינואר 2006 ע"י הרשות לניירות ערך).
טעויות בניהול חושפות את קברניטי הארגון ומנהליו לתביעות משפטיות אישיות כאשר התגוננות מפניהן עלולה לגזול משאבים יקרים ולגרום נזק לארגון ולעומדים בראשו; חשיפה זו מחייבת בניית מנגנוני הגנה וביניהם ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה D&O) ). הביטוח נרכש ע"י החברה, בעלת הפוליסה והוא נועד לבטח את הדירקטורים והמנהלים הפועלים בה ולהגן עליהם.
פוליסת הביטוח אינה מקבילה לסעיפי החוק ומטבע הדברים אין כיסוי לסעיפים שהחוק אינו מתיר לבטח.
סעיף 261 לחוק החברות קובע מה ניתן לבטח:
1. הפרת חובת זהירות כלפי החברה או אדם אחר.
2. הפרת חובת אמונים כלפי החברה ובלבד שנושא המשרה פעל בתום לב.
3. חבות כספית שתוטל עליו לטובת אדם אחר.
חשוב להדגיש כי החלטה על רכישת ביטוח ושיפוי הדירקטורים ונושאי המשרה חייבת להתקבל בתקנון החברה.
חוק החברות מטיל אחריות אישית על דירקטורים ומנהלים ורואה בהם את שומרי הסף של הארגון, גם אם נהגו בתום לב ומתיר לתבוע אותם אישית. התובעים יכולים להיות ממגוון סוגים: ספקים, לקוחות, בעלי מניות, מפרקים/כונסי נכסים, מתחרים, רשויות, משקיעים וכו'... כך גם העילות האפשריות לתביעה: ענייני מיזוג או רכישה, יחסי עובד-מעביד, אי פרסום אזהרות רווח, , ענייני חלוקת דיוידנדים, טעויות בדוחות הכספיים ועוד...
במציאות הדינמית והתובענית תרתי משמע, פוליסת אחריות דירקטורים ונושאי משרה מגינה על נושאי המשרה והדירקטורים ומעניקה להם כיסוי ביטוחי כנגד תביעות שעילתן טענה לנזק כספי בגין הפרות לכאורה של חובות האמון והזהירות . סוגיית כשירותם של דירקטורים בחברות (בעיקר ציבוריות אך גם חברות מאגחות או ממונפות) הופכת לבעייתית ורלוונטית לאור שערוריות בארץ ובחו"ל וכמובן כעת בעיצומו של המשבר הכלכלי הנוכחי המתאפיין במפולות וקריסות של תמנונים פיננסים ובמשבר אשראי חמור השוטף של העסק. לכן, בכל ארגון גדול כקטן (חברה ציבורית, פרטית או ממשלתית ואף עמותה או אגודה שיתופית) חשוב לבחון עריכת ביטוח לאחריות המנהלים והדירקטורים, בנוסף למערך הביטוחים הסטנדרטיים. היתרון המהותי והמיידי בפוליסה שכזו הוא מרכיב ההוצאות המשפטיות המהווה, בדרך כלל, נטל כספי משמעותי במיוחד. הגדרת המבוטח בפוליסה כוללת: נושאי משרה בהווה, בעבר ובעתיד לרבות בעלי תפקידים ניהוליים בארגון אף אם תוארם שונה, כך שהיריעה רחבה (ואינה שמית).
במבחן של עלות מול תועלת חשוב להתאים חגורה ביטוחית לצורכי הארגון על פי סוג פעילותו והיקפו כך שמחד עלות הביטוח לא תכביד על הנהלת החברה ומאידך, תאפשר לה להתרכז בניהול העסק עצמו בידיעה שקיימת הגנה סבירה למנהליה.
במסגרת תהליך החיתום אותו מבצע המבטח הפוטנציאלי נקבעים ומסוכמים תנאי הביטוח לרבות גבולות האחריות שיהיו בפוליסה (אמורים לשקף את הסיכון הסביר), הפרמיה ושיעור ההשתתפות העצמית שתחול על החברה במקרה של תביעה. קביעת הפרמיה מתבצעת תוך שקלול החשיפה לתביעה לאחר בחינת פרמטרים שונים המוצגים בדוחות הכספיים של החברה ובכלל זה איתנות פיננסית, ניתוח הענף והסביבה העסקית, מדדי נזילות ורווחיות ועוד. חברות מנפיקות תידרשנה לצרף תשקיפים, וחברות סטארט אפ למיניהן תידרשנה לצרף גם תכנית עיסקית.
בפוליסות הסטנדרטיות יש כיסוי רק לחברות הפעילות בישראל ולתביעות המוגשות ונדונות בבתי משפט בישראל. לגבי חברות שיש להן פעילות שוטפת בחו"ל ניתן להרחיב הכיסוי גם לגבולות גיאוגרפיים נוספים וכן לסעיפי דין ושיפוט רלוונטים.
הפוליסות בענף זה הינן שנתיות ומסוג CLAIMS MADE (מועד הגשת התביעה) - מכוסות בהן תביעות, או נסיבות לתביעות שהגיעו לראשונה לידיעת המבוטח ודווחו למבטח במהלך תקופת הביטוח, או במרוצת תקופת גילוי כלשהי שנתבקשה ואושרה ע"י המבטח (מקובל לכלול כיסוי בגין אירועים אשר אירעו בתקופת הביטוח או לפניה לאחר התאריך הרטרואקטיבי עליו סוכם בין הצדדים - בדרך כלל מוגדר כיום הקמת החברה)
לסיכום, פוליסת ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה אינה פוטרת אותם מאחריות אלא מספקת הגנה אפשרית במסגרת חוק החברות (ובמגבלות הכיסוי בפוליסה) בגין פעילותם בחברה. 
הכותב: דרור סופר, מנהל המחלקה האלמנטרית בשמיר הורוביץ ושות', סוכנות לביטוח בע"מ
www.s-h-bit.co.il