"... יהא דיבורך הולם את מעשך ומעשך את דיבורך. אך בכל אלה חלילה לך לעבור את גבול הפשטות הטבעית, לפי שכל הפרזה על המידה זרה היא לתעודתו של המשחק ..." (גידי קמחי בציטוט מתוך הנחיות המלט לשחקן)

קבוצת התיאטרון קיסריה הינה קבוצה של שחקנים חובבים, נשים וגברים הנגועים ב"חיידק התיאטרון", רובם תושבי קיסריה ומיעוטם תושבי האזור, הנפגשים בימי שלישי לשעתיים של חווית תיאטרון קהילתי במרכז קיסריה.

הכל התחיל מחלום ויוזמה שלי אורלי אדיב (תושבת קיסריה בזמנו) שהקימה את הקבוצה בשנת 1996 ומאז נפגשת הקבוצה לפעילות תיאטרון ומשחק כבר 13 שנים. 
אורלי, בימאית הקבוצה ומורה לתיאטרון, ילידת הרצליה, שירתה בתיאטרון צה"ל, בוגרת בית הספר למשחק של ניסן נתיב. בשנות העשרים שלה חיה מספר שנים בארצות הברית עם בן זוגה, אורי. היא עסקה שם בתיאטרון קהילתי מסוגים שונים. לקיסריה הגיעה באמצע שנות ה-90, עם שלושה ילדים- ים, תות ואגם. כאן ילדה וגידלה את גם אניס וגור. ההריונות, הלידות וההנקות של ילדיה של אורלי, כמו של ילדי השחקניות, ליוו את העבודה הקבוצתית והשתלבו בה (לא פעם הסתבר באמצע השנה שבעצם אחת השחקניות הרה, והטקסט הותאם למציאות החדשה).
אורליונפרדה מהקבוצה ערב נסיעתה עם המשפחה לארה"ב, בחורף 2004.

אורלי מספרת: "מאז שהגעתי לקיסריה היה לי חלום להקים קבוצת תיאטרון קהילתי איכותית... זה לא היה בשבילי עוד ג'וב או חוג, זה היה משהו מרכזי מאד בחיים שלי באותן שנים. עבדתי המון על טיפוח יכולות המשחק של כל אחד ועל בניית אווירה נכונה בקבוצה, יחד עם יסודות בתיאטרון עיוני... השקעתי המון זמן ומחשבה בכל שיעור ובכל שחקן... עשיתי את הכל מתוך אהבה גדולה מאד ובמחויבות עצומה. הכנסתי את עצמי לתוך הקבוצה באופן טוטאלי..."

איך זה התחיל?
כשתות היתה בגן טלי, התנדבה אורלי להכין הצגה למסיבה בסיום השנה. היא הזמינה כמה הורים להצטרף כשחקנים- ניצה אמא של יונתן, ג'ודי אמא של מיה, דפנה אמא של דנה, תמי אמא של תום, איילה אמא של עמוס... העלינו את "דירה להשכיר" בהצגה שארכה 20 דקות. נהנינו כל כך, שכאשר אורלי הזמינה אותנו להצטרף לחוג תיאטרון בסוף הקיץ, לא היססנו. מאז אנחנו בפנים.

תיאטרון קהילתי קיסריה, הדוד ווניה, יוני 2008 (מתוך מגזין 18 בהפקת הטלויזיה הקהילתית קיסריה על הגל

אומרים שאתם קבוצה סגורה, זה נכון? 
הקבוצה גדלה, רוב השחקנים מתמידים בקנאות ואם לוקחים הפסקה של שנה, חוזרים אחריה. הנשירה איטית מאד ולכן "יצא לנו שם" של קבוצה סגורה. השנה נפתחה קבוצה שניה של תיאטרון קהילתי בקיסריה, בהנחיית פנינה ברט, אנו קוראים להם "הצעירים"...

אילו הצגתם העלאתם לאורך השנים?
כל שנה העלינו הצגה קלאסית אחת ועוד הפקה או שתים קטנות יותר, מקוריות, שאורלי כתבה.
מחזות כמו: "נעורי ורדה'לה" של חנוך לוין, "בית ברנרדה אלבה" מאת לורקה, "גם הוא באצילים" מאת מולייר, "הנפש הטובה מסצ'ואן" של ברכט, "חזרות אחרונות בהחלט" מאת אייקבורן, "שבת-ראשון-שני" של דה-פיליפו. ההפקות המקוריות היו מכוונות לצרכי קהילת קיסריה - קטעים למופעי יום העצמאות (שאורלי כתבה), הצגה לילדים לחנוכה, המחזה של מגילת אסתר (אותה העלינו בפני כל ילדי הגנים ובתי הספר, בבית הכנסת המקומי).

ואז הגיע גדי צדקה...
גדי צדקה עמד באתגר לא פשוט כשקיבל על עצמו להיכנס לנעליה הגדולות של אורלי, שהייתה הרבה יותר מבימאית בקבוצה. הוא ידע לנצל את הכוחות ואת הרוח המיוחדת של הקבוצה. עבור גדי, התיאטרון הוא לא רק מקצוע ואמנות, אלא דרך חיים והשקפת עולם. הוא מאמין בשחקן כאדם יוצר ובקבוצה כיישות אמנותית. הוא מאתגר אותנו, תובע מאיתנו ומאפשר לנו לחקור, לפתח וליצור בתוך המסגרת הבימתית שהוא אחראי עליה. חשוב להזכיר כאן גם את רעייתו של גדי, פנינה ברט, שעבדה איתנו לצידו של גדי במשך השנים. פנינה עבדה בזמנו עם רינה ירושלמי והביאה לקבוצה שיטות עבודה ייחודיות ומאתגרות.
עם גדי העלינו את "נשי טרויה" על פי אויריפידס (את נשי טרויה העלינו גם בפסטיבל לתיאטרון קהילתי בצוותא וזכינו במקום שני בתחרות הארצית), את "תמונות מחיי נישואין" על פי ברגמן, "משתגעים מצחוק" לפי טקסט מקורי שכתב גדי עם השחקנים, ובשנה שעברה את "הדוד ווניה" מאת צ'כוב.

איילה סמואלס מהשחקניות הותיקות בקבוצה מתארת את הייחוד של הקבוצה: "לקבוצה התיאטרון יש מאפיינים קהילתיים מובהקים. השלד המרכזי של הקבוצה מורכב עדיין מהאמהות של גן טלי, למרות שילדינו בני ה16-17 כבר מפוזרים בבתי ספר שונים... אנחנו נפגשות גם מחוץ לקבוצה ויודעות שיש חיים מעבר לתיאטרון. אולי בגלל זה, יש בקבוצה אווירה טובה מאד, חמה, חברית ולא תחרותית. שחקנים שהצטרפו ונשארו עם השנים הם כאלה שנמשכו למיזוג המיוחד הזה של תיאטרון חובבים ברמה גבוהה, עם יחסים של חברות ותמיכה, שאינם אופייניים לעולם התיאטרון ולחיי הבמה בכלל. כשגדי צדקה התחיל לעבוד איתנו, הוא זיהה את הפוטנציאל התיאטרלי שיש ליחסים כאלה בקבוצת תיאטרון. גדי לימד אותנו את מושג ה grid -רשת, מארג- בתיאטרון. בהצגות שהעלינו עם גדי, לא היינו מאחורי הקלעים אף רגע. "

ובכל זאת, מה הופך את הקבוצה לכל כך עמידה?
חלק מן האנשים שהיו בשנים הראשונות החליטו לעבור ולהסתפק במקום קבוע בקהל. עזבו אותנו למשל דפנה סמואל, לילי צוהר ומיה אלון. היו שנים שבהן גברים שהצטרפו לקבוצה עזבו אותה תוך שנה, כי לא עמדו בלחץ ובעומס החזרות. כיום רוב הגברים בקבוצה הם תושבי הסביבה. ייבדל לטוב גידי קמחי שמצליח לשלב את המשחק עם ניהול שתי חברות הי-טק ומוכיח שתקרת הזכוכית של הגברים היא גמישה...
חלקנו עוסקים בתיאטרון רק במסגרת הקבוצה, אבל יש כאלה שעשו צעדים נוספים בתוך התחום. בקבוצה יש היום 4 ליצנים רפואיים (פרידה, אורנה, רוחק'ה ועמית) ושתיים מן השחקניות יצרו בשנתיים האחרונות הצגות יחיד שהן מופיעות איתן ברחבי הארץ: עינת שבתאי ואורנה אשכנזי עם ההצגה "אמא".  גם רוחק'ה נגבי חצתה את הקווים לתיאטרון המסחרי והיא משחקת בהצגה "נשים מדברות נשים".

אפשר לצייר פרופיל של שחקן תיאטרון חובב בקהילת קיסריה?
רוב השחקנים הם תושבי קיסריה ואלה שלא, נקשרים לקיסריה בדרכים אחרות. עמית למשל, מדריך טניס במועדון בקיסריה וילדים רבים מכירים אותו משם. עינת שבתאי, מוותיקות השחקניות אצלנו, החזיקה בקיסריה צהרון שנים לא מעטות. מעבר לזה, אנו מרגישים חיבור חזק מאד לקהילה. שחקני הקבוצה משתתפים באופן קבוע בטקסי הזיכרון, במופע יום העצמאות, בערבי תרבות וכמובן בעשרות הצגות ילדים בגנים ובבית הספר במשך השנים (עיין ערך תמי שליט).
חשובים לנו מאד הקשר והתמיכה של רבים מן התושבים בקבוצה. בדרך כלל ההצגות של הקבוצה מכורות לגמרי (לפחות בערבי חמישי ושבת) ולכן הוספנו בשנים האחרונות הצגה רביעית. תושבים רבים שואלים על הקורה בקבוצה, מתעניינים ותומכים. אין כמו לצאת להליכה על שפת היום, או לסיבוב קניות בפוליצר, בחודש שלאחר הצגה ולקבל משובים אוהדים ואוהבים!

חברי הקבוצה באים מעולמות מגוונים
איילה רונן סמואלס- פעילה בתחום הקהילה והתרבות היהודית.
ניצה באוך- בקבוצה מאז הקמתה, מממשת אהבה לתיאטרון בקבוצה. עוסקת בעיצוב, בעיקר עוגות מיוחדות לאירועים.
ג'ודי לבל- פעילה בקהילה בתחום הגיל הרך, במוזיקה ואמנות פלסטית. חברה בקבוצה מאז קמה.
תמי שליט- פעילה בוועדי גנים, כיתות וועד היישוב. חברה בקבוצה מאז ולתמיד.
עינת שבתאי- תושבת בנימינה, עוסקת בהוראה, מגשימה חלום במשחק בתיאטרון הקהילתי.
אורנה אשכנזי- ליצנית רפואית, חברת מועצה, "כל העולם במה ומזלי שפר עלי שאני חלק ממנה."
רוחקה נגבי - ליצנית רפואית, חברה בקבוצה מזה 8 שנים. משתתפת בהצגה "נשים מדברות נשים."
פרידה קפלן - צר המקום מלתאר... רבת פעלים בכל התחומים ובעיקר בחינוך לסובלנות ואהבת האדם.
עמי דנא- מתכנת מחשבים ממעגן מיכאל ו 8 שנים בקבוצה (איך שהזמן רץ...)
גידי קמחי- מנהל חברות הי-טק, 4 שנים בקבוצה.
יוסי פרלברגר- עוסק באבטחת איכות בתחום הביו -רפואי. משחק 8 שנים בקבוצה.
יאיר שדה- תושב בנימינה, איש הייטק. בתיאטרון מוצא את הנשמה שבנו.
עמית נגדימן- אבא לשתי בנות.
אלכס רוזמן - בעבר איש בטחון, כיום מטפל הוליסטי ומאמן אישי עסקי. מנהל קליניקה לטיפול "עדי- מטפלים מהנשמה".

קבוצת התיאטרון קיסריה בשבילי היא....
"תחביב רציני מאד, משהו שדורש התמסרות (בוודאי בתקופה שלפני הצגה) אבל מתגמל ביותר. למדתי בחוג המון על תיאטרון אבל הרבה יותר על עצמי. למדתי לעמוד על במה, להגיש טקסט, אבל גם לבטא רגשות, לעבוד בקבוצה, להתקרב, לוותר, להכיל, וליהנות מהתחושה המשכרת שהבמה נותנת: רואים אותי ואוהבים אותי! אין כמו תפקיד ראשי - היה כיף אדיר לשחק את הקובה המלכה ב"נשי טרויה", או את ילנה ב"הדוד וניה". אבל כבר אורלי לימדה אותנו שאין תפקיד קטן, יש רק אופציה לשחקן קטן. זה אחד השיעורים החשובים שלמדתי בקבוצה.
המשפחה, כל השנים, מפרגנת ותומכת. הילדים שלי הרוויחו המון מזה שאמא שלהם הולכת כל שבוע לחוג ואז נעלמת ל-3 חזרות בשבוע במשך חודשיים- הם רואים את אמא יוצאת למען עצמה, בונה דמות, נאבקת ללמוד טקסט, חוגגת את ההצגה. יש פה רק דברים טובים! כמובן, היה זה משמח במיוחד כששנים מבניי הצטרפו לקבוצת תיאטרון הנוער וזכו לחוות את זה מבפנים!" (איילה סמואלס, תיאטרון קיסריה)

ומה לגבי דור ההמשך?
קבוצת תיאטרון הנוער קמה על בסיס כמעט משפחתי. בין כוכביה בשנים האחרונות ניתן למנות את אסף אשכנזי, מוריה אלון, הילה באוך, פלג ועמוס סמואלס. כמובן שהקבוצה כולה מתייצבת להופעות של קבוצת הנוער וקבוצת הילדים, באהבה!

תודות מיוחדות ל..
גדי צדקה - במאי
שחקני הקבוצה
ג'ודי לבל - על ההפקה ובשנים הראשונות גם על התפאורה. 
תודה מיוחדת למעצבת האופנה ליאת דה-פריז שמכינה ומתאימה לנו תלבושות, בהתנדבות.

ביקור הגברת הזקנה
בחודש יולי הקרוב מעלה הקבוצה את המחזה - ביקור הגברת הזקנה של המחזאי השוויצרי פרידריך דירנמאט. במחזה יש שתי דמויות ראשיות- הגברת, אותה מגלמת בכישרון רב ג'ודי לבל, ואלפרד, אותו מגלמים לסירוגין עמי דנא ויוסי פרלברגר. כבכל ההצגות שמביים גדי צדקה, הקבוצה כולה נמצאת על הבמה כל הזמן ומקיימת את הגריד - המארג היוצר - המעניק להצגה את העומק והגיוון התיאטרלי.

מועדי הצגות ערב : 1.7 2.7 ו- בשעה 20:30 ,4.7 בשעה 21:00
הצגת בוקר: יום שישי ה-3.7 בשעה 10:00.
מרכז קיסריה.
להזמנת כרטיסים לחץ כאן...

אל תחמיצו!