שיתוף פעולה בין האמנית לתעשיין הניב תערוכה ייחודית - האמנית גלית מורדוב הציגה במפעל גליל-און
גלית שטיינברג - מורדוב מקיסריה היא אמנית המתמחה בפיסול בעיסת נייר הנחשבת לגורו של עיסות הנייר בכל האזור. עמוס בראון, בעלים ומנכ"ל של מפעל הנייר גליל-און, חי ונושם נייר וקרטון כבר שנים ארוכות.
בראון, מעורב בקהילה, וכמי שתמיד מוכן להירתם למשימה חדשה, תורם מזה שנים בשמחה ובנדיבות את שאריות תוצריו לסטודיו של גלית שישמשו חומר גלם לעיסות הנייר.
שיתוף הפעולה בין הסטודיו למפעל עלה השנה שלב, כשבראון החליט לפנות את מחסני גלילאון לטובת תערוכת הסיום של תלמידי הסטודיו של מורדוב.
במשך שלושה ימים יהפכו המחסנים לגלריה ויציגו עשרות יצירות אמנות עשויות נייר.
מורדוב: "תהליך היצירה בעיסת נייר משול לתהליך לישת הבצק. ישנה השרייה, לישה וסחיטה, ואחר כך ערבוב המרכיבים עם הרבה אהבה. יתרונה הגדול של העיסה במגוון השימושים שניתן לעשות בה, מאמנות שימושית ויומיומית ועד אמנות לשם האמנות.
העיסה היא חומר ידידותי למשתמש ולסביבה, ניתן לעצב אותה בקלות, לצבוע ולקשט ולשוות לה גימור ומראה שונים. "
לתמונות מהתערוכה....
"אמנות פוגשת תעשייה" בפארק התעשייה קיסריה - על האשה שמאחורי האמנות
גלית שטיינברג-מורדוב היא אמנית המתמחה בפיסול בעיסת נייר וביצירת רהיטי קרטון - תשובה צבעונית, עמידה וידידותית לסביבה למי ששואף לעצב וליצור במו ידיו את הסביבה בה הוא חי ופועל.
בסטודיו שלה בקיסריה, שפועל מאז שנת 1992, גלית יוצרת ומלמדת את רזיו וגלגוליו של הנייר. כשהיא נכנסת לחדר תמירה וקורנת, גלית נדמית יותר כבת עשרה שחזרה נלהבת מחוג האמנות החדש. על רגליה האינסופיות ג'ינס משופשף, לגופה הדקיק גופיה לבנה, והכל מרוח צבעוניות שמחה - שכבות שכבות של צבעים ונצנצים שדבקו בה במהלך שעות העבודה בסטודיו.
כשגלית מדברת על עיסת נייר ועל הסטודיו העיניים שלה בורקות. היא מסוג האנשים שכשאתה נמצא בחברתם הרעיונות היצירתיים פשוט מתחילים לקפוץ לך מול העיניים והחיים שלך נמלאים פנטזיה של צבע. אין פינה בבית של גלית אליה לא הגיעה האמנות שלה - החל מהרהיטים הגדולים שעיצבה ובנתה מקרטון וכלה בכלי המטבח - קערות עיסת נייר קטנות שנצבעו ביד אוהבת ונדמות כאילו נוצקו במיוחד על מנת לשמש בסעודות פאר טרופיות.
"העבודה בעיסת נייר היא הכי פשוטה שיש" גלית אומרת. "אין צורה לא מתאימה, אין תבנית בלתי אפשרית הגבול היחיד הוא גבול הדמיון שלנו וגם אותו אפשר לפרוץ כשעובדים בקבוצה וניזונים מרעיונות ובעיקר כשאתה נותן לעצמך להתלהב ולגעת. לא מוצאת חן בעיניך הרגל של השולחן שהכנת? אין בעיה - יש מסור ויש זמן להרכיב אחת חדשה".
ההתלהבות של גלית לדבר בשבחי העיסה ואמנות הנייר הופכת חיוך ביישני כששואלים אותה על עצמה. היא אמנם מסרבת להעיד על עיסתה הפרטית, אבל נהירתם של תלמידים מכל הארץ לסטודיו שלה בקיסריה, חלקם אמנים ומורים בפני עצמם, מדברת בעד עצמה. היחס האישי והמפנק לו זוכים התלמידים, כולל לא רק ליווי פרטני של כל עבודה ועבודה אלא גם לחם שגלית קמה לאפות כל יום בחמש בבקר, אוזן קשבת ועידוד אין סופי ליצירה וביטוי עצמי.
גלית הקימה את הסטודיו במו עשר אצבעותיה ברוכות הכשרון, כששני פעוטות זוחלים סביבה ותוך שהיא אמא במשרה מלאה. "הילדים שלי כבר לא מתענינים בעיסת נייר בכלל" היא מספרת, אבל מפגש קצר עם מיכאל בן השבע-עשרה, מוזיקאי מוכשר ומתופף כריזמטי בהרכבים שונים, ועם עמנואל בת החמש-עשרה המביאה עמה צבעוניות ומקוריות - החל מהשיער וכלה בטלפון הנייד המעוטר במאות חרוזים נוצצים שהדביקה עליו, מבהיר כי התפוחים לא נפלו רחוק מהעץ ושמי שיונק אמנות מיומו הראשון מוצא את דרכו הייחודית בהמשך. את התמונה המשפחתית-יצירתית משלים אופיר, בעלה של גלית וצלם של סרטים דוקומנטריים במקצוע הנמצא כיום אי-שם על חופיו של אחד מאיי הפיליפינים, מאחורי המצלמה של "הישרדות 3".
גלית היא דוגמא ומופת למי שבנתה את עצמה בעשר אצבעותיה, תרתי משמע. משיכה טבעית ליצירה ואמנות הביאו אותה לבלות שעות ארוכות בימי ילדותה בחנות היצירה של דודתה, לרכוש מיומנות בכל מלאכת יד אפשרית, ללמוד אמנות במסגרת הלימודים התיכוניים ולפתוח סטודיו עצמאי משלה לעיצוב גרפי כבר בגיל 19.
מטופלת בשני ילדים קטנים היא הגיעה לקיסריה לפני 17 שנה "כשמסביב עוד היה בעיקר רק חול וחול" ולאט לאט בנתה והרחיבה את הסטודיו למימדיו המכובדים דהיום -בית ואכסניה לעשרות רבות של יוצרות ויוצרים המגיעים בנאמנות ומתפתחים כל אחת ואחד בכיוון הייחודי לו. היכרות קצרה עם גלית מבהירה כי ההצלחה שלה כאמנית ומורה הן תוצר של האיזון המדויק בין כשרונה העצום לבין נדיבותה ורצונה הכן להעביר את הידע שלה לרשות אחרים ולאפשר להם רכישת כלים שבאמצעותם יוכלו לבטא את עצמם ביצירה מקורית.
לתמונות מתערוכת כשתעשייה פוגשת אמנות 2007
לאתר האינטרנט הסטודיו של גלית בקיסריה
לאתר גליל-און בע"מ